מחל נ' תגליות הדרכה וטיולים 2008 בע"מ

פסק דין

התובע הוא מדריך טיולים ובעקבות פניה שפנתה אליו הנתבעת, באמצעות מנהלה, הסכים להדריך עבורה טיול במשך 5 ימים.

לטענת התובע, בשיחה טלפונית שקדמה לטיול דיברו הצדדים על התשלום שישולם לתובע והתובע דרש תשלום של 600 ₪ ליום.

לטענת התובע, לא דובר על עניין המע"מ באותה שיחה אך לתובע היה ברור כי הסכום של 600 ₪ אינו כולל מע"מ.

לפיכך, בתום הטיול שלח חשבונית לנתבעת על סך של 3,000 ₪ בצרוף מע"מ אולם הנתבעת סרבה לשלם את סכום המע"מ וטענה כי הסכום של 600 ₪ עליו דובר, כולל מע"מ.

לפיכך, הגיש התובע תביעה זו בגין סכום המע"מ שלא שולם לו וכן הוא דורש את הוצאות המשפט.

הנתבעת בכתב ההגנה שהגישה באמצעות מנהלה טוענת כי אמנם סוכם על תשלום של 600 ₪, אך סוכם מפורשות כי סכום זה כולל מע"מ. לטענת הנתבעת כל המחירים שלפיהם היא משלמת לקבלני משנה מטעמה כוללים מע"מ.

מנהל הנתבעת אף הציג בדיון מחירון שבו מפורטים מחירים כאלה ונכתב בו מפורשות כי המחירים כוללים מע"מ.

היום נשמעו הצדדים ולאחר שעיינתי בטענותיהם באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

בין אם תתקבל גירסת התובע לגבי תוכן השיחה שהיתה בין הצדדים עובר לתחילת עבודתו אצל הנתבעת ובין אם תתקבל גירסת הנתבעת לגבי תוכן אותה שיחה, ממילא התוצאה היא אחת – דין התביעה להדחות.

אם טענת הנתבעת היא הנכונה – משמע שהצדדים סיכמו מראש כי התשלום של 600 ₪ ליום כולל בתוכו מע"מ וממילא יש לדחות את התביעה.

אם טענת התובע היא נכונה – הרי שעניין המע"מ לא הועלה כלל בשיחת הטלפון שבה סוכמו פרטי ההתקשרות בין הצדדים (סעיף 3 וסעיף 8 לפרטי כתב התביעה כפי שהוגשו ביום 4.2.10).

ההלכה היא כי "בהעדר הוראה אחרת בחוזה במפורש או במשתמע, נכלל מס ערך מוסף במחיר העיסקה" ע"א 9922/02 רשות השידור נ' שפ"מ שידורי פרסומות מאוחדים בע"מ בסעיף 7 לפסק הדין.

בית המשפט מבאר באותו עניין מהם הנימוקים לכלל האמור, ובהם הנימוק לפיו העוסק הוא שקובע בד"כ את מחיר העיסקה ולכן חזקה עליו כי אם מחיר העיסקה אינו כולל מס ערך מוסך יבהיר זאת לקונה ואם לא עשה כן, נושא הוא בתוצאותיה של אי הבהירות (ראה שם בסעיף 7 לפסק הדין).

כלל זה יפה גם במקרה שבפני. מכאן שאם נכונה גירסת התובע הרי שנושא המע"מ לא עלה בשיחה שבה סוכמו פרטי ההתקשרות ובמילים אחרות - שעניין המע"מ לא נכלל בהוראה מפורשת בחוזה.

התובע גם לא הוכיח כי עניין המע"מ עלה במשתמע באותה שיחה. להיפך – הוא טען מפורשות כי העניין כלל לא נדון.

התובע הוא העוסק והוא שצריך היה להבהיר אם המחיר שנדרש על ידו אינו כולל מע"מ ואם לא עשה כן – עליו לשאת בתוצאות.

התוצאה היא אפוא שיש לדחות את התביעה אף מבלי שנדרש להכריע בשאלה מי משני הצדדים צודק בגרסתו לגבי תוכן השיחה שהתקיימה בין הצדדים עובר לתחילת עבודתו של התובע, זאת משום שגם אם נכונה גירסת התובע דין תביעתו להדחות.

התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אני מחליטה שלא לעשות צו להוצאות.